לזכרה של נדין פרג'ון ז"ל, ממייסדות עמותת אושיה

נפטרה ביום י"ז שבט התשפ"ה

נדין שהיטבתי להכיר במהלך אחד עשר שנים של עשיה משותפת, היתה אשת חסד מופתית. האנרגיות החיוביות שהיו אצורים בה נבעו בה כמעין המתגבר. עמדת הנפש המיידית של נדין היתה תמיד ברורה ובלתי מתפשרת: 'חייבים לעזור ומיד!!!' בצד זאת שוו את ליבי אופייה המכיל, הסבלנות יוצאת הדופן, ההקשבה, הטיית האוזן והלב הפתוח לאנשים בצרה. לא פחות מכך הרשימה אותי החשיבה היצירתית, חכמת החיים ובעיקר העשייה מתוך אמונה גדולה בבורא עולם.

נפגשנו במסגרת לימודי הסמכה לטוענות רבניות. המפגש היה אמנם קצר אך מאד איכותי. למרות שלא התראינו דרך קבע, חשתי את החיבה והערכה הדדית בינינו, את הקשר שאינו תלוי בדבר. במהלך 3 ש' מאז הסמכתי לטוענת רבנית, חיפשתי ללא לאות שותפה שתקים אתי מיזם חברתי חשוב. הרעיון שעלה בדעתי נגע להושטת סיוע משמעותי לבני זוג שנקלעו לסכסוך ביניהם. באותה עת גיבשתי מתווה כללי לעמותה, הפניה לאנשי מקצוע מיומנים מהמגזר הדתי, התחשבות במצב כלכלי ועוד... נותרתי בתסכול רב עם הרעיון חרף המאמצים הרבים שהשקעתי באיתור שותפים.

ואז... לפני כעשור הרעיון החל לקרום עור וגידים בעקבות מפגש אקראי לחלוטין ביני ובין נדין. נפגשנו במרכז העיר בירושלים לאחר שלא התראינו זה שנים, מאז הלימודים המשותפים. שתינו התרגשנו מאד, שקענו בשיחה חברית ובדרך אגב הצגתי לנדין את חזוני בעניין המיזם החברתי הנ"ל. בדיעבד הסתבר שהמפגש היה בפועל הנחת אבן הפינה להקמת עמותת 'אושיה', בהשגחה גדולה משמים. נדין התחברה באופן מידי לרעיון של עשית חסד חברתי, בהתלהבות גדולה האופיינית לה.

משלב זה ואילך יצאנו לדרך של עשיה אינטנסיבית משותפת. במהלך שנה שקדנו על הקמת תשתית ראויה לעמותה. נדין שהכרתי כאישה מאירת פנים, חכמה ושופעת טוב, התגלתה כפעילה חברתית בעלת עוצמה. היא גייסה את כולם. תחילה את בעלה היקר מישל, שסייע בתרומה נדיבה. בהמשך יצרה קשר עם רבנים ואנשי מפתח מישיבת הר המור, מקורבים של המשפחה ועוד, עד הקמת העמותה בפועל ביום י"א כסלו התשע"ו (23/11/2015 ).

במהלך השנים סייענו יחד במסגרת העמותה, לעשרות זוגות בהשכנת שלום בית, באמצעות תיווך לאנשי מקצוע. לא חסכנו מאמץ בניסיונות גישור, שלעיתים הסתיימו בגירושין שניתבנו למסלול של גירושין בהסכמה. נדין התמקדה והתמקצעה בתחום הטיפול הזוגי, וזכתה לראות פרי בעמלה. אני לעומתה עסקתי בגישור/ עריכת הסכמים ובייצוג בבית הדין הרבני. עבדנו כצוות, משלימות זו את זו בעשיה סביב אותה מטרה משותפת.

בכל אותן שנים בהן זכיתי לעבוד עם נדין, גיליתי עוד ועוד פנים באישיותה ובתחומי העיסוק שמצאה בהם עניין. התוודעתי להיותה אישה מסורה לבעלה, בת נאמנה לאימה ואם וסבתא לתפארת. גיליתי את דבקותה בתורה, הן בלימוד והן בהעברת שיעורי יהדות לנשים במסגרות שונות ומגוונות. נדין עלתה למרומים במיטב שנותיה, כאשת חסד מלאה וגדושה במצוות.

יהי רצון שמעשיה בעולם הזה יעמדו לזכותה כמאמר הכתוב בירושלמי "שקולה גמילות חסדים כנגד כל המצוות" (ירושלמי פאה, פ"א, ה"א) . בעז"ה תהיה מליצת יושר לבני משפחתה הנפלאים ולעם ישראל כולו. תהא נשמתה צרורה בצרור החיים.

אלו הן מילות זיכרון קצרות להבעת מעט מהערכה הרבה, שאני רוכשת לשותפתי לעמותה ולחברתי האהובה והיקרה נדין פרג'ון ע"ה.

הדס כהן